מוסך חרמון 2002 בע"מ נ' אוסדון

החלטה

1.לפני בקשתו של הנתבע לסילוק התביעה כנגדו על הסף מחמת העדר עילה או העדר יריבות. המדובר בתביעה כספית בסדר דין מקוצר שהגישה התובעת-חברה העוסקת במתן שירותי טיפול לרכבים , כנגד הנתבע, בטענה כי האחרון הזמין שירותי תיקון לרכבו ולא שילם את התמורה שסוכמה.

2.הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין, בקשה למתן רשות להתגונן וטען כי לא התחייב אישית כלפי התובעת, וככל שסוכם עניין כלשהו, הוא סוכם בינה לבין בנו של הנתבע. לטענת הנתבע,הרכב שבנדון מעולם לא היה בחזקתו או ברשותו אלא ברשותו, בחזקתו ובבעלותו של בנו שאף שילם עבור התיקון בשלוש המחאות המשוכות מחשבונו.

3.התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי הנתבע התחייב לשאת בנטל התשלום בגין התיקון ואף ביקש שחשבונית התיקון תונפק על שמו. התובעת הבהירה כי איננה מכיר את בנו של הנתבע והוסיפה כי לא הועלתה כל טענה או התנגדות בכל הקשור לחשבונית הנדונה. עוד טענה התובעת שלזהות הבעלים הרשום של הרכב אין נפקות הואיל ומדובר בחוזה מחייב שנכרת בין בינה לבין הנתבע כאשר האחרון אישר וחתם כדין על הזמנת העבודה המצורפת לכתב התביעה.

דיון והכרעה:

4.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים שוכנעתי שיש לדחות את הבקשה.

בהתאם להלכה הפסוקה סעד של דחייה או מחיקת תביעה על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיעתר לו, אלא אם ברור לבית המשפט מלכתחילה ומעל לכל ספק, וזאת, רק מעיון בכתבי הטענות שאין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה.

כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו הנמוך ביותר, שהתביעה תתקבל, ולו באופן חלקי, אין להיעתר לבקשה לסילוק התביעה.

ראו ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151: "המדובר בסעד מאד מרחיק לכת שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו בפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים בהם ברור, לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו. דחיה של תביעה על הסף תעשה רק כאשר בית המשפט משוכנע שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחת היה דינו - להדחות (ע"א 716/75 בר אור נ' בר אור, פ"ד ל(2) 253)... יתרה מזו, כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף" וראו ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671.

וראו א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, בעמ' 171.

"בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף רק במקרים שבהם יהיה ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו את הסעד המבוקש. בית המשפט — בבואו לשקול אפשרות זו — ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן. כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולוא קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. מושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל"

5.בענייננו, כתב התביעה מקפל בתוכו טענות עובדתיות הנוגעות לאחריות ישירה של הנתבע לחוב הנטען והמצריכות דיון ובחינת ראיות. עיון בנספחי כתב התביעה מגלה כי הנתבע, הוא ולא בנו, חתום (לכאורה) על הזמנת עבודה מיום 7.11.13. הערכת המחיר, כמו- גם טופס בדיקה משותפת וחשבונית מס, הונפקו על שמו של הנתבע. לא ניתן לשלול בשלב זה ובטרם נבחנו הראיות, כי לא נוצרה מערכת יחסים חוזית בין התובעת לנתבע- מערכת יחסים שבין מזמין שירות לבין נותנו.

גם טענתו של הנתבע לפיה לא חתם על הזמנת עבודה, או כאילו החתימה איננה זהה לחתימתו- דרושה בירור עובדתי. כתב תביעה שאינו מגלה עילה, הוא רק כזה שהתובע לא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו, גם בהנחה שיוכיח את כל העובדות הכלולות בו. אין המדובר במקרה כגון דא.

6. גם העובדה שההמחאות משוכות מחשבון בנו של הנתבע אינה מעלה ואינה מורידה בשלב זה של ההליך, שכן אמצעי התשלום אינו שולל את האפשרות שההתחייבות החוזית הייתה של הנתבע. (מובן כי ככל שהליך הגביה בהוצאה לפועל יישא פרי לא יהיה מקום לפסוק לתובעת כפל פיצוי על אותו נזק, אולם אין בכך כדי לשלול את המשך ניהול התביעה נגד הנתבע).

לאור כל האמור הבקשה לסילוק על הסף- נדחית.

הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בסיום ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

7.יחד עם זאת לאור הטענות שהעלה הנתבע ולאור ההלכות ועמדת הפסיקה לעניין מתן רשות להתגונן (אי בחינת מהימנות טענות ההגנה כל עוד פורטו ואינן מהוות הגנת בדים) וגם למען יעילות הדיון(שכן עד לאחר הפגרה לא ניתן יהיה מימלא לקבוע דיון בפני בבקשת הרשות להתגונן),מוצע לתובעת כי מבלי להודות בטענות הנתבע ,תסכים למתן רשות להתגונן וניתן יהיה לקדם בירור התביעה בהליך מהיר.

התובעת תודיע עמדתה לאמור בסעיף 7,תוך 7 ימים ובהתאם יינתנו הנחיות (אם לעניין התאמת כתבי בי-דין להליך מהיר ומתן הוראות להגשת תצהירים ואם לקביעת מועד דיון בבקשה).

ניתנה היום, י"ב אייר תשע"ד, 12 מאי 2014, בהעדר הצדדים.